פרק 7: תרופות שאני רושם לעצמי

רצינו לקרוא לפרק הזה שאכטה אחת יותר מדי. יש לנו נטייה לצרוך חומרים מטשטשים, שעוזרים לנו להתמודד עם המורכבות של החיים שלנו. אבל יש לזה מחיר, של הפרזה והגזמה. תוך כדי דיבור הבנו שהכותרת הזאת מאוד שיפוטית, ומעוררת הרבה מצפון. כשעוברים תחושות חזקות וחמוצות כל כך יום יום, יש צידוק למעט ויתור עצמי. כן, אנחנו מגזימים, אבל זה בסדר.

בפרק הזה ניסינו להבין את מקום האלכוהול והקנאביס בחיינו.


סצינת פתיחה:
Platoon, 1986
שיר סיום
: Rick James – Mary Jane

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.