יש סיבה טובה למה החלטנו להפר שקט של שנתיים. מאז שהקלטנו את הפרק האחרון של מענה הולם, החיים לקחו כמה פניות מעניינות. בעיקר, מצאנו את עצמנו עובדים על לממש את החזון עליו דיברנו בפרק 32. שם, יצאנו בסוג של קול קורא למאזינים לבנות יחד איתנו ״ערכת מתחילים״. זיהינו פער גדול באקו סיסטם של הפוסט טראומה בישראל, פער בנקודת ההתחלה של ההתמודדות עם הפציעה והשיקום ממנה.
הרגע הזה שאנחנו מבינים שמשהו לא בסדר, שמתחילים לראות קשר, שלא יכולים להתעלם יותר. הרגע הזה שמבינים שדברים צריכים להשתנות, שיש לזה שם, שכדאי ללכת לעשות חיפוש בגוגל רגע. זה הרגע שמעניין אותנו. זה רגע מלא בלבול, עם מחסור במילים ופחד גדול מהלא נודע, מהסיטגמה. ברגע המאוד רגיש הזה, לא קיימים פתרונות טובים, או בכלל. בגוגל יש תוצאות של קופת חולים, של עורכי דין, של כל מיני בעלי עניין. אין שום דבר שמתכתב עם הבלבול הגדול שאדם חווה ברגעים האלה.
בדרך כלל לוקח לאדם שנים להגיע לרגע הזה. בין הפציעה ועד תחילת השיקום יכולים לעבור חמש, חמש עשרה, שלושים ואפילו חמישים שנה. הדחקה על פול פאוור. הנזק שמצטבר בכל השנים האלה הוא אדיר. נזק למערכות הנוירולוגיות, למערכות היחסים, ליכולת הפרנסה ולביטחון העצמי. על כל שנה לא מטופלת, הנזק גדל בצורה מעריכית. הפתרונות הקיימים היום, לצערנו, מתייחסים לנקודות יותר מתקדמות בתהליך השיקום, כמו תחילת טיפול פסיכולוגי או תחילת תהליך מיצוי זכויות.
הבעיה הזו, שהרחבנו עליה בפרק 32, עומדת במרכז הפרק הזה ובמרכז העשייה שלנו בשנה האחרונה. סיפרנו בפרק הזה על הבעיה הגדולה של פוסט טראומטים בשלב הגילוי, על זה שהגיע הזמן שנדאג לעצמנו בעצמנו, ונהפוך את המקום הזה למחיל יותר לפצועי מוח כמונו. דיברנו על ״הלם קלאב״, תנועה של פוסט טראומטים.ות עבור פוסט טראומטים.ות.
בפרק הזה הצגנו את החזון של הלם קלאב, את המחשבות מאחוריו, ואת הדרך שאנו מתכוונים להשיג אותו.
סצנת פתיחה: סאדייל – חצי
שיר סיום: החמישיה הקאמרית, עונה 3 פרק 38, יורים ובוכים
