*יכול להוות טריגר*
לפעמים אני מרביץ לעצמי. דופק לעצמי כמה פצצות לפרצוף כי רק ככה אחד כמוני ילמד. בחיים לא ארים יד על אף אחד אחר, רק על עצמי. כי לי מגיע.
פגיעה עצמית יכולה לבוא לידי ביטוי בהרבה צורות ודרכים. זה יכול להיות מעודן – האבסה של אוכל, יחסי מין לא מוגנים; וזה גם יכול להיות אלים – אגרופים בקיר עד זוב דם, לחתוך את עצמי, לפצוע את עצמי. קשה להבין את המטרה של ההתנהגויות האלה. אנחנו פתאום מתמלאים בדחף בלתי נשלט לשים את עצמנו בסיכון או ממש לפצוע את עצמנו. אנחנו נחושים לגרום לעצמנו נזק. אפשר לחשוב על הרבה סיבות לזה – שנאה עצמית, אשמה, רצון להעניש את עצמך, טכניקת ויסות של רגשי זעם, או בכלל דרך להרגיש חיי.
זה דבר שאנחנו עושים. זה באמת קורה. קשה לדבר על זה, קשה להודות בפני עצמנו. אין בהתנהגות הזאת שום דבר חיובי. אנחנו מסבים לעצמנו נזק, במודע. הנזק הזה לפעמים עלול להיות בלתי הפיך. זה גורם לנו להרגיש בושה, רצון להסתיר את זה מפני הסביבה. נספר לעצמנו שאנחנו לא באמת כאלה, שזה בשליטה. אלה תחושות מובנות וטבעיות. אך חשוב שנכיר בכך, שאנחנו פוגעים בעצמנו. וזה מסוכן.
בפרק הזה ניסינו להבין למה אנחנו פוגעים בעצמנו.
סצנת פתיחה: Liar Liar, 1997
שיר סיום: Johnny Cash – Hurt
פרויקט אפטר נוצר בתמיכתה הנדיבה של הפדרצייה היהודית של שיקגו
