שינה היא מלחמה עבורנו. הקרב הראשון מתחיל בכלל בהחלטה מתי ואיך להיכנס למיטה. נשארים על הספה עד השעות הקטנות של הלילה, רק כדי להתיש את עצמנו, רק כדי שהראש יהיה נקי. עוד פרק, עוד סרט, עוד שלב. כמה שיותר לדחות את הרגע הזה שאין ברירה, חייבים להיכנס למיטה. הקרב השני הוא להירדם. הזמן הזה של לפני השינה זה זמן העיבוד הטוב ביותר שיש לנו. אין גירויים, נטו המחשבות ועצמך. ולמחשבות האלה יש נטייה ברורה להיכנס לספירלה שלילית. כל מחשבה מגדילה את הווליום של הכעס. כל מחשבה מוסיפה עצב. כשאנחנו נכנסים לספירלה הזאת, מהר מאוד רף העצבים שלנו מזנק, נתחיל להזיע בעורף ובמצח, לזוז בעצבנות מצד לצד. השינה מתרחקת מאיתנו. הקרב השלישי הוא קרב החלומות. שם כבר באמת אין לנו סיכוי. אין לנו שום דרך להימנע מלחיות מחדש זוועות בזמן השינה.
במלחמה הזאת, אנחנו לא יכולים לנצח. השינה תמיד תאיים עלינו.
בפרק הזה ניסינו להבין את מקומה של השינה בחיינו.
סצנת פתיחה: Castlevania, Season 3, Episode 6
שיר סיום: Underworld – Born Slippy (Trainspotting)
