פרק 39 (עונה רביעית): מסכות

כדי לשרוד אנחנו לובשים מסכות. אנחנו צריכים לדעת "ללבוש התנהגות" שמסתירה את הרגשות הקשים שיש לנו, כדי שנוכל להיות חלק מהחברה – לעבוד, ללמוד, ללכת לאירועים חברתיים. מנסים להיות אנשים קצת שונים לרגע. מסכות הם כלי עבודה חשוב עבורנו. אמנם אנחנו יכולים להרגיש ימים ושבועות כמו סחבות מעופשות, שהחיים האלה הם מסע מריר וקשה, שאנחנו לא רוצים לקום מהמיטה, אבל כדי שנוכל לשרוד, להתפרנס, לאהוב, להיות חלק, אנחנו לומדים ללבוש מסכה. לומדים לחייך בצורה מאולצת ומשכנעת לחבר שבא לבקר, כי לא נגרש אותו עכשיו. לומדים להעמיד פני מתעניינים באיך היה הסופ"ש של החברה לעבודה, למרות שבפנים אין מקום לשמוע כלום. לומדים להיות חלק מקבוצה של אנשים, בכוח, כי זה מה שצריך עכשיו. לומדים לאט לאט את המחיר ואת האיזון הנדרש כדי להפיג בדידות, להביא כסף הביתה, להיות חלק.

בפרק הזה ניסינו להבין את מקומם של מסכות בחיינו.

סצנת פתיחה: Good Morning Vietnam, 1987

שיר סיום: Marvin Gaye & Tammi Terrell – Ain't No Mountain High Enough

לורם איפסום דולור סיט אמט, קונסקטורר אדיפיסינג אלית לפרומי בלוף קינץ תתיח לרעח. לת צשחמי צש בליא, מנסוטו צמלח לביקו ננבי, צמוקו בלוקריה.