החיים העמידו אותנו בסיטואציות מאוד מורכבות, שלעיתים די נפוצות מייצרות רגשות אשם מאוד חזקים. לא קמת להסתער, לא התנגדת כשתקפו אותך, קיבלת החלטה רעה. התנאים הבלתי הגיוניים שהיינו בהם, יחד עם הטבע האנושי שנוטה לעשות טעויות, הופכים את ההתנהגויות האלה לסבירות וצפויות. הרי אף אחד מאיתנו לא רובוט – אנחנו טועים, במיוחד במצבי קיצון. ועם זאת, הפער הגדול שנחשף בין הדימוי העצמי שלנו, מי שאנחנו חושבים שאנחנו, לבין ההתנהגות שלנו בפועל, מה עשינו ברגע האמת, מאוד קשה לעיכול.
הרי אנו רוצים לחשוב על עצמנו בדרך כלל דברים טובים. אך המקרים הקיצוניים שהיינו בהם מערערים לגמרי את התפיסות האלה. במיוחד כשהמשמעויות של הטעויות שעשינו הם חיים ומוות בגוף ובנפש. אנו פתאום מסתכלים ישירות במראה, רואים את כל הפגמים באישיות שלנו, את כל הטעויות שעשינו. יש במחשבות והתחושות האלה גרעין מוצק של אמת, אך אשמה מביאה איתה מחשבות ותחושות מוגברות, לעיתים מעט מנותקות מהמציאות. הכאב מכפיל את עוצמתו, ואנו יכולים לשקוע עמוק לתחתיות מלאות אשמה.
בפרק הזה ניסינו להבין את הפער שבין תחושת אשמה לאחריות.
סצנת פתיחה: Breaking Bad, Season 4 Episode 7
שיר סיום: Outkast – Ms. Jackson
