וב-SMS הזה, שקיבלתי, הם כתבו שההחלטה של הוועדה בדרך אליי בדואר רשום. לא מה ההחלטה. אלא, עדכנו אותי בטוב ליבם שהם סוף סוף הדפיסו את ההחלטה על נייר, שמו במעטפה ושלחו אליי. “בדואר רשום” כמובן. חודשיים אחרי שהוועדה התקיימה. אז מצאתי את עצמי בשמונה ימים של התקף חרדה אחד מתמשך. לא נושם, דופק מואץ, דיכאון קשה, וחוסר יכולת לתפקד בעבודה. הנה, הרגע שחיכיתי לו הרבה מאוד זמן, שלוש שנים, הרגע שבו יש מצב שכל הסיוט הזה ייגמר. לא השקעתי הרבה מחשבה באיך הרגע הזה יראה, וחבל שכך. ה-SMS הזה תפס אותי לא מוכן, והכניס את כל הגוף שלי לסחרור. אז אחרי שמונה ימים, קיבלתי את התשובה. חמוצה מתוקה. מצד אחד, קיבלתי הכרה לצמיתות, שזה נפלא, מאידך לא קיבלתי את האחוזים שאני חושב שאני זכאי להם. האם צריך לערער?
בפרק הזה תיארנו את הרגע שבו סוף סוף מקבלים תשובה ראשונה ממשרד הביטחון. וכאמור, לא רגע מלבב.
סצנת פתיחה: Forrest Gump, 1994
שיר סיום: Bob Marley & The Wailers – Get Up, Stand Up
פלייליסט של המוזיקה במענה הולם
אם אתם צריכים עזרה, תרימו טלפון לקו החם של נט”ל: 1-800-363-363
# פוסט טראומה #פוסטטראומה #משרד_הביטחון #משרדהביטחון #פוסט_טראומה #פציעה_שקופה #הלם_קרב #מענה_הולם #לבחור_לחיות #פוסט #טראומה #דיכאון #עצב #כאב #כעס #זעם